מה עושים במקרה של חרדה דנטלית?

מאת: דוקטור אילן פרייס

רופא שיניים – אם גם אתם חשים במתח הגובר, בצמרמורת העוברת בגבכם, פחד משתק?

אין סיבה שתרגישו חריגים. חרדה מרופאי שיניים הינה תופעה נפוצה יחסית- קרוב לחצי מהישראלים פוחדים ללכת לרופא השיניים.

דנטל פוביה

"דנטל פוביה" הינה החרדה המעט "קיצונית" יותר וממנה סובלים כחמישית (עדיין אחוז מכובד ביותר).

חשוב לציין כי לא תמיד ניתן לשים את האצבע על מקור הפחד, או מקור הפחד "המרכזי" לפחות.

חלק מן המטופלים חוששים בגלל אירוע מאד לא נעים ואף טראומטי בטיפולים קודמים.

בנוסף, יש שחוששים מרעשים יותר- כמו המקדחה, או החריקה והזמזום של מכשירים שונים.

לעומתם יש את אלו שדווקא תחושות כלליות ואברסיביות (קרי, לא נעימות( מתפעלות את החרדה.

דוגמה

חוסר אונים מישיבה על כיסא המטופלים מבלי יכולת התנגדות.

עצם ההחדרה של עצמים זרים לפה וכן קיים גם חשש נפוץ יחסית מפני זריקת ההרדמה.

"טריגרים" נוספים יכולים להיות:

• יחס לא נעים (לעיתים ברמה קיצונית) מצד רופא השיניים
• טיפול שלא בהסכמה מלאה (בניגוד לרצון המטופל)
• שמיעה על אירועים לא נעימים שחוו מטופלים אחרים, בייחוד אם הם מתוארים בפרוטרוט או מוזכרים בהם מילים ספציפיות שונות (כמו "דם") עלולות לעורר ולעיתים אף להגביר את החרדה.

דרך טובה להבדיל אם גם לכם יש חרדה מפני טיפולי שיניים או שמא מדובר בחשש "שגרתי" ותו לא (רובנו חוששים, גם אם לא נודה בכך) היא התגובות שלנו לחרדה.

אנשים שיסבלו ממנה לרוב יחושו בסימפטומים פיסיים שונים כמו מחסור ברוק (יובש בפה), האצה בקצב דפיקות הלב, רעידות, מיחושי בטן לא נעימים, הזעה מוגברת ועוד.

המצב הקיצוני יותר וכמובן הכי פחות רצוי מתרחש כאשר החרדה כה עוצמתית שהמטופל נמנע מלהגיע לטיפולים.

אבל אל חשש!

על אף האווירה הקודרת בפסקה הקודמת, אנו שמחים לבשר לכם כי לרפואה המודרנית מספר פתרונות, חלקם פשוטים, חלקם מתוחכמים יותר, אך בשורה התחתונה – מאד יעילים.

גז צחוק

זה לא צחוק. ברצינות, גז צחוק הידוע גם כ N2O (שילוב של תחמוצת החנקן וחמצן) ידוע כבעל השפעה חיובית, מטשטשת ומרגיעה במיוחד על מטופלים.

הגז, שמוזרם דרך מסכה המולבשת על אפו של המטופל, ידוע כמותאם לילדים, אך גם בקרב מבוגרים משתמשים בו לא אחת, בייחוד לסובלים ממחלות לב, ולחץ דם.

היתרון הגדול – האפקט מתחיל באופן כמעט מיידי וגם מסתיים במהרה וכמו כן החומר אינו מזיק כלל, לא לסביבה ולא למטופל.

אגב, לא רק מרפאות שיניים, גם אמבולנסים, חדרי לידה ועוד משתמשים בגז.

יתרון נוסף כדי להגביר את בטיחותו של הגז- הוא נמצא בשליטה מלאה לכל אורך הטיפול בידיו של המטפל, רופא השיניים במקרה זה.

הרופא יכול לשלוט במינונים השונים בין הגזים וכאשר הוא מעלה את ריכוז גז הצחוק המטופל ירגיש רגוע, נינוח, תחושה המוגדרת כ"ריחוף" ולעיתים אף יגיע לאנלגטיקה(נגד כאבים)- כל זאת בעוד המטופל עדיין בתנאי ערות, שליטה והכרה מלאים.

חשוב לציין- טיפול בגז צחוק דורש 3 שעות של צום, עלול לגרום לתחושת בחילה קלה ולא מומלץ לבעלי מחלות ריאה חסימתיות ונשים בהריון.

 הרדמה מלאה

אפשרית דרך עירוי תרופות לווריד.

הטיפול חוסך כאבים לחלוטין ושלב ההתעוררות והתאוששות מתרחשות כעבור מספר שעות.

חומרי ההרדמה נספגים במחזור הדם והשומנים בגוף והמטופל לא חש כאב כלל.

עם זאת- אין כל תקשורת עם המטופל בזמן הטיפול ואין לו אופציה להגיב או להתייעץ.

הרדמה מלאה כשמה כן היא- מלאה, המצב דומה מאד לשינה רגילה וחזקה.

חסרון נוסף לשימוש בהרדמה מלאה- היא מקשה על רופא השיניים לבצע את עבודתו שכן יותר פשוט לבצע טיפולים מעולם האסתטיקה ובריאות השיניים כאשר המטופל מסוגל לפתוח ולסגור את הפה, להניע לסתו, הרקמות הרכות ומעל הכל – שומר על מצב אקטיבי.

 סדציה

הגרסה ה"מעודנת" יותר של הרדמה בה מביאים את המטופל למצב של ערפול חושים וטשטוש ברמות שונות (כמובן שהרמה הקיצונית ביותר הינה הרדמה מלאה).

היתרון בסדציה הוא שהמטופל שומר על קשר עם סביבתו ונשארת רמה מסוימת בה הוא יכול עדיין יכול להגיב.

לפעמים משתמשים בסדציה "עמוקה" כשלב מטרים לפני ההרדמה המלאה, מצב בו המטופל ישן למעשה, אך ניתן להעירו בכל שלב בעזרת מספר גירויים ספציפיים.

חשוב לציין- לא כל רופא מוסמך לבצע סדציה שכן היא דורשת מעקב מתמיד אחר המערכות האוטונומיות של הנשימה והלב ועל כן דורשת רמת ביצוע ומיומנות גבוהים במיוחד.

לרוב רופאי השיניים לא יבצעו את הסדציה בעצמם ויעזרו ברופא מרדים מומחה ולעיתים מדובר במבצעים מורכבים הדורשים שני רופאים וסייעת או אחות.

הרופא המרדים צריך לבצע מחקר מקיף על מצב בריאותו של המטופל טרם ההרדמה על מנת להכיר בכל הסיכונים האפשריים העלולים להתעורר וכך להתאים את עצמומבחינת מדדים השונים.

חשוב לציין שהסדציה מאפשרת לרופאים לבצע את הטיפול בקלות וביעילות והמוניטור הקטן המחובר לאצבעו של המטופל עוזרת לעקוב אחרי הדופק ורמות החמצן וכך שומרות עליו תוך ניטור מתמיד של הצוות הרפואי.

 הרדמה מקומית

מצד אחד זהו הפתרון "המושלם", קרי- הוא פשוט, נוח לרופא, משאיר למטופל את היכולת להיות מודע לחלוטין לסביבתו, להגיב לבקשותיו של הרופא להזיז את השרירים השונים של הלסת וכן לעיתים לדסקס דבר מה. מצד שני- רבים חוששים מזריקת הרדמה וזהו אחד הטריגרים הבולטים בהעלאת החרדה בקרב המטופלים.

הפתרון לכך הוא ה- WAND, מכשיר המאפשר לרופא לבצע את ההרדמה המקומית באופן יעיל וכמעט ללא כאבים.

להבדיל מן הזריקה שמרפה את כל אזור הפה כולל הלשון (כל שלא ניתן "לדסקס" עם הרופא), ה- WAND בעל קצה הרבה יותר דק, כך שהזריקה עצמה גורמת להרבה פחות כאב וכן ישנה אפשרות להרדים רק את אזור השן הכואבת/ מטופלת בלבד, כך שהתחושה הכללית בפה הרבה יותר סימפטית.

רופא מוצלח

הטיפ הפשוט, אבל לעיתים גם החשוב והיעיל מכולם.

רופא מוכשר, עדין, מתחשב, מבין ובעיקר כזה שנחמד להגיע אליו ולפגוש הוא המפתח העיקרי להצלחת הטיפול באופן כללי וכן כדי להתגבר על החרדה.

לשם כך, מומלץ לחפש רופאים בעלי המלצות, עדיף של חברים שאתם סומכים עליהם או לחפש אחר כאלה עם המלצות רבות.

חפשו גם המלצות הנוגעות לאישיותו של הרופא מלבד כשרונו הרפואי (שכמובן חשוב לא פחות).

טיפים כלליים

הרופא אינו קורא מחשבות ולכן לצערו ולצערכם הוא לא יצליח לדעת מה בדיוק מפריע לכם תמיד.

לשם כך צריך להתגבר על החשש, הביישנות ועל כל סיבה אחרת ופשוט לספר ולשתף את הרופא בתחושותיכם.

קחו בחשבון שאתם ודאי לא הראשונים ולא האחרונים שחשים כפי שאתם חשים ושהרופא כבר נתקל בעבר מקרים חריפים יותר.

כמו כן, אם אתם חרדים מן הטיפול ניתן לשאול וכמה שיותר!

אחת הסיבות העיקריות לחרדה היא החשש מן הלא נודע ולכן סביר שאם הרופא יספר לכם מה הוא עומד לעשות ויסביר לכם את הרציונל שמאחורי הטיפול תרגישו שאתם בשליטה ובכך תפחיתו את רמות החרדה.

בקשו לשים מוזיקה.

לרופאים רבים ישנה האופציה לנגן מוזיקה נעימה ברקע על מנת למסך על הרעשים שהמכשירים השונים יוצרים.

כמו כן, אם יש לכם כבר שיטות להתמודד עם חרדות במקומות אחרים, נסו להכיל אותם גם פה, כמו נשימות נכונות, תרגילי יוגה מסוימים וכולי…

בקרו את הרופא מדי פעם.

קודם כל- עצם העובדה שתגיעו באופן מוסדר לטיפולים יעניק לכם תחושת ביטחון וסדר.

כמו כן, כך תוכלו להימנע מטיפולי "חירום" כואבים ומורכבים יותר בעתיד. טיפ אחרון- אם אתם מגיעים עם ילדים, או שיש לכם כאלו, נסו להשתמש במילים נעימות ככל הניתן בכדי לתאר את הטיפול ולהימנע מביטויים "חיוביים" כביכול אשר טומנים בחובם מילים שליליות כמו "זריקה, כאב, פחד" וכיוצא באלה.

מילים שכאלו יעלו את מפלס החרדה בקרב הילד גם אם מצורפת להם מילת שלילה כמו ב- "זה לא כואב כל כך, נכון?”.

מה עושים במקרה של חרדה דנטלית? במרפאת ד"ר אילן פרייס, אנו מתחייבים לאחריות, איכות וחדשנות בטיפול בחרדה דנטלית. צרו קשר לייעוץ וקביעת תורים!